באוקטובר 2025, מתנחלים רעולי פנים תקפו את בית משפחת דע'אמין, שנמצא בפאתי סמוע. הם ריססו את המשפחה בגז פלפל וגז מדמיע והכו והרגו את הכבשים שלה.
 

דע'אמין מספר: "ביום שני 27 באוקטובר, בערך ב-14:15, הגיעה קבוצת מתנחלים מאזור סוסיא, שמונה-תשעה אנשים. אחד מהם היה על טרקטורון. התוקפים הגיעו לבית שלי בזמן שהתפללתי. לא קיבלתי אזהרה מוקדמת. הם התחילו להרוס את המכונית שלי, ואז הם שברו את דלת הכניסה לבית וניפצו את החלונות. הם הביאו מכלי גז וזרקו אותם לתוך הבית דרך חלון שבור. המשטרה הגיעה שעתיים אחרי התקיפה, והשוטרים לקחו את המכלים איתם. הבית קטן והחלונות היו סגורים, לא היה אוורור. סדאם והאחרים התעלפו משאיפת הגז.

"אחרי שהמתנחלים עשו את המעשה הברוטלי הזה, הם הלכו לכבשים. היו לי 12 כבשים. הם גררו אותן, הכו אותן עם סלעים, אלות, מוטות ברזל, והרגו אותן [כשדקרו אותן] עם סכינים בעיניים. הכל מתועד. ואז הם הלכו למצלמות החיצוניות, עלו על סולם ושברו אותן. בהמשך הם שרפו את ערימות הקש מבחוץ ורוקנו את מכל המים שהיה על הגג. כל המתקפה נמשכה בין 12 ל-13 דקות. היתה להם תוכנית, כל אחד מהם ידע מה הוא צריך לעשות.

"קראתי למשפחה שלי שתבוא לעזור לי. הם הגיעו והבריחו את המתנחלים. חלק מהמתנחלים ברחו על הטרקטורון וחלקם בטויוטה קורולה. הם התפצלו והלכו למקומות שונים. חלקם הלכו לסוסיא, וחלקם לכיוון השני. הם התפזרו.

"שניים מהילדים התעלפו והגיעו לבית חולים, שם קיבלו חמצן. לתינוק יש בעיות נשימה מכיוון שהוא שאף כמות גדולה של גז. הוא לא היה מוכן לינוק, הוא היה חסר מנוחה, הקיא ועיניו היו אדומות. עכשיו הילדים מפחדים, הם בוכים כשהם רואים משהו זז מחוץ לבית בלילה, וצועקים מתוך שינה. הם לא ישכחו את מה שראו.

"מאז תחילת המלחמה המתנחלים מגיעים לבית שלי וצופים בנו. בעבר, אחד מהם אמר לי שאני חייב להוציא מפה את הילדים. אמרתי לו, 'זו האדמה שלי, בטאבו. זה הבית שלי, שאני אוהב. איך אוכל לעזוב אותו?' והוא ניסה ללחוץ עליי שאני צריך לקחת מפה את הילדים, למען ביטחונם, ופחות או יותר אמר שאני צריך לעזוב עכשיו ולא לחזור".