

דיוקן של מעצר: פרויקט צילום מיוחד
אורן זיו
מאז אוקטובר 2023 נעצרו מאות אזרחים ישראלים, רובם פלסטינים, כחלק ממתקפה על חופש הביטוי. בחלק מהמקרים, העצורים צולמו באופן משפיל והתמונות הופצו ברבים, בניסיון להרתיע אחרים מהבעת התנגדות למתקפה על עזה. חזרנו עם כמה מהם לרגעי המעצר ולתמונות המשפילות ההן
מאז אוקטובר 2023 נעצרו מאות אזרחים ישראלים, רובם המכריע פלסטינים, כחלק ממתקפה על חופש הביטוי וניסיון לדכא כל גילוי סולידריות עם עזה. בחלק מהמקרים, שוטרים צילמו את העצורים על רקע דגל ישראל והפיצו את התמונות, לעיתים דרך דוברות המשטרה הרשמית, ולעיתים דרך ערוצים לא רשמיים או על ידי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. רבות מהתמונות שצילמו שוטרים הועלו לרשתות חברתיות שונות, וגררו הסתה ואיומים נגד המצולמים.
המטרה היתה אחת – להפוך את העצורים לסמל, כדי להרתיע אחרים מהבעת כל התנגדות למתקפה הישראלית על עזה. ואכן, בחודשים הראשונים של המלחמה רבים העדיפו לשתוק, וגם כיום רבים בוחרים לא להביע התנגדות בפומבי מחשש להשלכות.
בפרויקט הנוכחי הדפסתי ומסגרתי את התמונות שהפיצו המשטרה או בן גביר, וחזרתי איתן אל הקורבנות של מדיניות זו. כך, התמונות שמטרתן היתה להשפיל, להקטין ולהעביר מסר מרתיע לאחרים הוחזקו בגאווה בידי מושאי הצילום, שצולמו מחדש יחד איתן. במקביל, המצולמים סיפרו על חוויית המעצר והמפגש עם המשטרה, ועל מה שחשו כלפי הפצת הצילומים.
רבים מהמצולמים גילו לראשונה שתמונתם הופצה ברבים רק אחרי ששוחררו. הם מתארים מאבק מתמשך בהשלכות של ההשפלה הפומבית והתיוג כ"אויבי המדינה" מצד המשטרה. כל המתועדים בפרויקט, למעט אחת, לא הועמדו לדין, ורוב התיקים נסגרו בסופו של דבר ללא הגשת כתב אישום.
הפצת התמונות על ידי המשטרה נעשתה תוך עקיפה מוחלטת של כל הליך משפטי תקין הנוגע לזכויות נחקרים ועצורים. ברבים מהמקרים המשטרה לא קיבלה, ולעיתים אף לא פנתה לקבל, אישור מהפרקליטות לחקור את העצורים על "הסתה", ולכן חקרה אותם על "התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור".

אינתיסאר חיג'אזי
מטמרה, מדריכה בעזרת בעלי חיים בבתי ספר וגני ילדים
חיג'אזי נעצרה ב-7 באוקטובר 2024, לאחר שפרסמה מחדש סרטון עם ריקוד שהעלתה לטיקטוק שנה קודם לכן. השר בן גביר העביר למשטרה את המידע על הסרטון לפני שנעצרה. צילום אחד שלה בניידת משטרה הופץ על ידי דוברות המשטרה. בתחנת המשטרה בנצרת, שוטרים צילמו אותה עם פלנלית על עיניה כשברקע דגל ישראל. התיעוד הגיע לרשתות החברתיות ולאתרי החדשות. בן גביר שיתף את אחד הצילומים שלה ברשתות החברתיות, וכתב: "מורה מבי"ס בנצרת העלתה אתמול לרשתות החברתיות תיעוד כשהיא רוקדת לצלילי השיר זמנים טובים על רקע התאריך 7.10.23. העברתי את התיעוד לצוות לטיפול בהסתות ברשת שהקמתי במשטרת ישראל, והיא נעצרה מיידית בביתה שבטמרה. אפס סובלנות להסתה ולתומכי טרור!" עורך דינה, אשרף חיג'אזי, מסר כי התיק טרם נסגר רשמית אך בדרך לסגירה. חיג'אזי מספרת: "בטיקטוק אפשר לשתף את הפוסט שצילמת בשנה שעברה. עשיתי שיתוף בשעות הבוקר ויצאתי מהבית. היית בקניות עם אימא שלי ולא ידעתי שיש בלגן בטיקטוק ובפייסבוק. כשהגעתי הביתה, הרכז (מהלימודים; א"ז) התקשר ואמר שיש סרטון, ומישהו כתב שאני חוגגת. אמרתי לו מה פתאום. הוא אמר לי למחוק את הסרטון ומחקתי אותו. עדיין לא הבנתי מה קרה. ואז התקשר מישהו ממשרד החינוך ואמר מה זה הסרטון הזה, את חוגגת, מה את עושה, ואמר לי למחוק את הסרטון המקורי. ואז שלחו לי פוסט של בחור בשם דניאל עמרם, וראיתי את מה שהוא כתב על הסרטון ואת התגובות. ואימא שלי התקשרה ואמרה שהמשטרה אצלם בבית, ואחרי רבע שעה הם היו בבית שלי. אחרי שנעצרה, מספרת חיג'אזי, "בתחנה בטמרה אמרו לי שניידת מנצרת תבוא לקחת אותי, ושמו לי אזיקים וכיסוי עיניים. התמונה (בניידת) צולמה כשהגעתי לנצרת. היה שקט, אבל אני ידעתי שהם צילמו אותי. העלו אותי במדרגות, הכניסו אותי לחדר, אמרו לי לחזור אחורה, ואז עשו את הצילום (עם הדגל; א"ז). ראיתי את התמונה של מאיסה (עבד אלהאדי, שחקנית שנעצרה וצולמה בתחילת המלחמה; א"ז) לפני כמה חודשים, אז ידעתי, כשהם אמרו 'אחורה, עוד אחורה', שעל הקיר יש דגל. הבנתי שהם מצלמים. "אחרי שהוציאו אותי מהחדר אמרו לי 'תסתובבי, תעשי סיבובים', ידעתי שהם מצלמים סרטון כי שמעתי את צליל ההקלטה. ואז עשו חיפוש על הגוף שלי. הסברתי להם בחקירה שלסרטונים – בוב ספוג, רודריגו, חרקים – אין שום קשר (לפוליטיקה; א"ז). כשהייתי בקישון בתא מעצר אמרו לי 'תרקדי, תרקדי'. ואז החזירו אותי לחקירה בנצרת. כשחזרתי הביתה, אימא שלי והמשפחה אמרו 'את יודעת מה יש בחוץ?'. לא ידעתי, חשבתי שההורים שלי לא יודעים. אמרו לי שצילמו אותי והפיצו את כל הצילומים. לא נכנסתי לכל הדפים. ראיתי כמה סרטונים מהטלפון של הילדה שלי. "האמת, זה היה מאוד קשה. למה עשו לי את כל זה? למה פרסמו את התמונות שלי? אני לא יודעת מה היתה המטרה שלהם בפרסום התמונה עם הדבר הזה על הפנים. כל הילדים בטיקטוק, כולם יודעים. כשחזרתי לבית הספר אחרי חודש כולם ראו את התמונות שלי ואמרו לי שהם בכו, שכאב להם מאוד. "בחקירה שאלו אותי אם אני מכירה את העוקבים שלי, ואמרתי שרוב העוקבים שלי בטיקטוק הם ילדים, תלמידים והורים. יש גם צוותי חינוך ואנשים שאני לא מכירה, אבל הרוב הם ילדים, והתוכן שלי מכוון יותר לילדים, וכל כך כיף לי לפרסם ושהם רואים. היה לי קשה לחזור לרשתות. הרבה ילדים שאלו מתי אעלה סרטון ואם אני עכשיו מפחדת. רציתי שהם ייראו שאני חזקה, אבל זה קשה, הביטחון שהיה לי קודם השתנה. החיים שלי היו שקטים, אף פעם לא ניסיתי לפגוע או לעשות משהו רע או אפילו פוליטי. אני בן אדם שלא מתעסק עם הדברים האלה. לפעמים אומרים לי שאני נראית כמו בן אדם שמנותק מהמציאות, מהמלחמות, אבל אני עם הילדים, למה שייראו את כל זה?"

רשא כריים חראמי
ממג'דל כרום, בעלים של מכון לחיטוב ועיצוב הגוף
כריים נעצרה במאי 2024 בגלל פוסטים שהביעו עצב והזדהות עם עזה אחרי הפצצת מחנה הפליטים ברפיח. סרטון של מעצרה, שבו נראית שוטרת אוזקת אותה ומכסה את עיניה בתוך תחנת משטרה, צולם על ידי שוטרים והופץ ברשתות החברתיות. לפי עורך דינה, התיק לקראת סגירה. כריים מספרת: "ישבתי במשרד שלי במכון, באמצע ישיבת ייעוץ, כשהתנפלה עלי המשטרה. אף שהמכון היה מלא נשים ומיועד לנשים בלבד, וביקשתי מהם שיחכו רגע, הם לא הקשיבו לי, נכנסו לכל החדרים, לקחו את הטלפונים שלי ואמרו שאני עצורה. ניסיתי להבין למה, והם אמרו שכשאגיע לתחנה אבין, ושקודם כל לוקחים אותי לבית. שם התחילו לחפש אם יש משהו שקשור לפלסטין, לחמאס, דגלים, ספרים, ולא מצאו שום דבר. "לקחו אותי למשטרה. כשהגעתי לתחנה הורידו אותי מהרכב המשטרתי ושמו לי אזיקים מפלסטיק. כשבאו לשים פלנלית על העיניים שלי פחדתי ממש. נדהמתי ונבהלתי. אחרי שכיסו לי את העיניים לקחו אותי לחקירה בתחנה, שנמשכה ארבע-חמש שעות. החוקרת היתה גסה וקשוחה איתי, התנהגה כאילו שאני מחבלת, כאילו שאני מגיעה מהחמאס. ואז הגיע עו"ד חוסיין מנע, והתעקש שלא יעצרו אותי ולא ייקחו לקישון. הם סירבו, לקחו אותי ללילה, ואז הביאו אותי לשופט למחרת. "אחרי ששוחררתי קרסתי. עד אז לא פחדתי, חשבתי שהם מצלמים לעצמם, לא שמתי לב שזה עם הטלפון, כי הייתי בשוק. נכנסתי לדיכאון חודשיים, חששתי לצאת מהבית. הרבה יהודים וערבים באו לתמוך בי". עו"ד מנא, המייצג את כריים, מוסיף: "כשהגעתי לתחנה ניסיתי לדבר עם החוקרים, לטעון שהיא לא מסוכנת, שאין במעשים הסתה, והכי חשוב – שאין להם אישור מפרקליטות המדינה לפתוח בחקירה על הסתה. חקרו אותה על הפרת הסדר הציבורי, על זה לא עוצרים. הכוח שהגיע היה יכול להתקשר, היא היתה מגיעה. במקום זה שלחו ארבעה-חמישה כלי רכב, 15–20 שוטרים, כדי לעצור את האישה הזאת, כאילו תפסו את סינוואר. "הצילום היה בתוך התחנה, בחניון. לקחו אותה מהבית בלי אזיקים ובלי פלנלית. הפיצו את התמונה לא דרך דוברות המשטרה. התכוונו להשפיל את מי שפותח את הפה, לומר 'אין לך חופש ביטוי', ליצור הפחדה, כדי שזה ירתיע את כולם, יסתום את הפה לכולם, שאף אחד לא ידבר נגד הממשלה ונתניהו, שכולם יידעו ששום דבר לא מפחיד אותם, שהולכים על כולם. לא בכדי הם הפיצו את הסרטון בצורה לא חוקית. הם ידעו שתוך כמה דקות זה יתפשט כמו אש, וזה מה שקרה. זה היה בכל הרשתות. "פניתי לפרקליטות, למשטרה, למשרד לביטחון לאומי וביקשתי תשובות על מה שקורה פה. הפרקליטות הוציאה הודעה לעיתונות שלא פנו אליהם לפתיחת חקירה בגין הסתה והם לא נתנו אישור. המעשה של המשטרה אינו מקובל. היה אומנם רעש גדול שהביא לשחרורה, אבל לא נתנו לנו תשובות".

עו"ד סרי חורייה
משפרעם, בעל משרד עורכי דין בחיפה ופעיל פוליטי
חורייה נעצר בנובמבר 2023, בעקבות פרסום פוסטים ברשתות החברתיות. הוא הוחזק בכלא עשרה ימים בתנאים קשים, עונה והושפל. המשטרה צילמה אותו בעת מעצרו במשרדו, והפיצה את התיעוד לתקשורת. גם השר בן גביר פרסם את התיעוד. התיק נגדו נסגר. חורייה מספר: "הייתי במשרד כשהגיעו שלושה אנשים לבושים בגדים אזרחיים, לא במדי משטרה, נכנסו לחדר והציגו לי אישור פרקליטות ואישור לשכת עורכי הדין (למעצר; א"ז). בדקתי את האישורים. כל הזמן אחד מהם צילם, ולא שמתי לב שהוא מצלם אותי. ראיתי שיש בידו מצלמה, אבל לא הבנתי, בסערה שהיתה. הם אמרו שצריך לאזוק אותי. ירדנו במדרגות, וגם שם צילמו אותי. "לגבי הצילום, משטרת ישראל שמה אותו באתר המשטרה. אתה יכול לתאר לעצמך את התגובות – להרוג אותו, לשלול לו את הרישיון, דברים לא הכי מחמיאים. אחרי שיצאתי מהמעצר הבנתי שלקחו את התמונה הזאת של המשטרה והשתמשו בה בהרבה מקומות, גם באתרים פרטיים, גם בפייסבוק. בכל הפרסומים לקחו את התמונה הזאת וטענו שאני מחבל ועורך דין של חמאס. "ביום השמיני של המעצר פגשתי את עורך הדין שלי, עד אז היתה לי מניעה. הוא אמר, 'תשמע, אנחנו נמצאים בגל מאוד קשה והם פרסמו את התמונה שלך', אבל גם לדברים האלה לא שמתי לב עד שיצאתי. אפילו במעצר בית, הרבה אנשים באו לתמוך בי. ואז אשתי אמרה לי ברגע של נחת, 'בוא, אני רוצה להראות לך משהו', והראתה לי את הסרטון של המשטרה. האמת, זה היה מביך. לא ידעתי מה לומר. "אשתי כמובן אמרה, 'אל תדאג, אני רק מראה לך מה שעברנו. אתה נראית כמו הדמות הכי שנואה בישראל. הרגע הזה, ההצגה שהם עשו ממך, זה היה כאילו שאתה מפלצת'. היא חששה להציג לי את האמת, הראתה לי את זה במנות קטנות, כל פעם כמה דפים בפייסבוק, קבוצות וכאלה, שכתבו עליי. בסוף ביקשתי ממנה להפסיק לראות. הבנתי שזאת הרוח שנושבת במדינה. אם משטרת ישראל, הגוף המרכזי של אכיפת החוק, שמה את התמונה שלי, ומציגה אותי כאילו שאני צ'ה גווארה של חמאס, הבנתי שאת הנזק הזה אי אפשר לשקם. גם אם ישלמו מיליונים, זה לא ישקם את הדימוי שבניתי במשך חמישים שנה, של עבודה וקריירה ועזרה. "כשנה לאחר המעצר הייתי בתחנת המשטרה בשפרעם, ישבתי שם וחיכיתי למישהו, והגיע אדם צעיר ואמר 'מה שלומך חורייה?' אמרתי לו, 'מי אתה?' והוא אמר: 'אתה לא מכיר אותי, אבל אני מהמודיעין המשטרתי. אני אחד מאלה שהמליצו לעצור אותך. אתה דמות ציבורית, אתה עורך דין חזק, גם נוצרי, גם מזכיר תנועת חד"ש. אתה היחיד שאומר את הדברים באופן פומבי ולא דופק חשבון לאף אחד. מבחינת השב"כ אתה לאומן קיצוני'. אני זה שקורא לשתי מדינות לשני עמים ובעד לבנות גשרים של שלום, הוא אומר לי שאני מסוכן. זה העמיק עוד יותר את המצוקה שלי, באמת. "הבנתי שהתמונות האלה לא היו במקרה. מישהו רצה להשתיק את כל ערביי ישראל דרכי. בדיעבד הבנתי שהכול היה מתוכנן, שזו היתה אסטרטגיה. אני הייתי חבר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה. הם לא רצו כאב ראש מעורכי הדין, רצו להשתיק את כל עורכי הדין, כדי שהאנשים הפשוטים יבינו לבד".

ד"ר מאיר ברוכין
מירושלים, מורה לאזרחות ומחנך
ברוכין נעצר בנובמבר 2023, בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות לגבי המצב בגדה המערבית ובעזה, בעקבות תלונה של עיריית פתח תקווה, שם הוא מלמד בבית ספר. הוא הוחזק ארבעה ימים כעציר ביטחוני. לאחר שחרורו, הוא ניהל מאבק משפטי ארוך מול העירייה כדי לשוב ללמד. המשטרה הפיצה צילום שלו בטשטוש פנים על רקע דגל ישראל, ובמהרה הופצו צילומים שלו ללא טשטוש פנים. התיק נגדו נסגר. ברוכין מספר: "הצילום (המטושטש; א"ז) הופץ על ידי דוברות המשטרה. ראש עיריית פתח תקווה העלה את זה, ועוד אתרים, ולאחר מכן הפיצו צילום רגיל (לא מטושטש; א"ז). קיבלתי הרבה איומים. כשהשתחררתי מהמעצר היו לי תנאים מגבילים – איסור כניסה לרשתות, כולל פייסבוק, במשך 15 יום. רק שלושה שבועות אחרי השחרור החזירו לי את הטלפון שלי, ואז נכנסתי וראיתי את הפרסומים. "אין ספק, הפצת התמונות נועדה להרתיע אחרים. היו עוד מורים שנרדפו, אך אני היחיד שהייתי במעצר. הפצת הצילום נועדה להפוך את המקרה שלי למסר כוללני, קולקטיבי, 'ראו הוזהרתם'. אי אפשר לומר שאנחנו בדרך לדיקטטורה, אנחנו מזמן שם. יותר מאלף (מורים) פנו אליי בהודעות, שיחות פרטיות, הכל אוף רקורד, אמרו לי 'תשמע, אני איתך, אבל יש ילדים לפרנס', 'אבל יש משכנתא'. "יש את האפטר שוק. כל מילה שלי מנוטרת. הם כל הזמן מנסים. כל יום כשאני מגיע לבית הספר, תלמידים – לא כאלה שלומדים אצלי – מקללים אותי, ואני אפילו לא מדווח כי אני לא מצפה שיעשו משהו. יש המון אלימות מילולית, כל יום שאני שם. היה אבא שאמר לי, 'אני לא רוצה שתטפח אצל הבן שלי חמלה לאויב'. זה נשאר איתי מאז. הוא רוצה שהבן שלו יאבד את החמלה שלו, החלק האנושי הבסיסי ביותר, רק כלפי חמאס? הוא לא יודע שהוא יאבד את החמלה לכולם? הוא רוצה שאטפח אצל הבן שלו שנאה? "בשיעורים עצמם, שתבין עם מה אני מתמודד, תלמיד שאל אותי אם היתה לי הזדמנות להרוג את כל הערבים בלחיצת כפתור, לא הייתי עושה את זה. אמרתי לו, 'בטח שלא הייתי עושה את זה', והוא ענה 'זה לא שפוי מה שאתה אומר, איך אתה יכול לא לעשות את זה'. אמרתי לתלמידים, 'תשמעו, במרחק של כמה דקות מפה, בבית החולים בילינסון, יש רופאים ערבים, אחים ואחיות ערבים, אתם רוצים שאני אהרוג אותם?' אז תלמידה אחת אמרה, 'בטח, מה זאת אומרת, בחיים לא הייתי חולמת לתת לרופא ערבי לטפל בי. אני מעדיפה למות ולא לקבל טיפול מערבי'. "זה הלך הרוח. זה לא חריג פה ושם, זה הנורמטיבי. זה אומנם ילדים, אבל צריך להתייחס לזה ברצינות ולהתמודד עם זה. ברור לי שהילדים מהדהדים קולות שהם שומעים בבית ומפוליטיקאים. וזה באמת מפחיד, במיוחד את הפלסטינים. איפה שתזרוק אבן יש פחד. הם החדירו את הפחד מזה שאם תצא נגד הממשלה, תשלם ביוקר".

מאיסה עבד אלהאדי
מנצרת, שחקנית
עבד אלהאדי נעצרה פעמיים – באוקטובר ובנובמבר 2023 על אותם פרסומים ברשתות החברתיות ועל הודעות שכתבה בוואטסאפ על מתקפת חמאס, שפורסמו בבוקר של 7 באוקטובר. אחרי ששוחררה מהמעצר הראשון הופעל לחץ ציבורי, והיא נעצרה פעם נוספת, הוחזקה כמה ימים במעצר ושנה במעצר בית, והוגש נגדה כתב אישום בגין הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. התיק עדיין מתנהל. היא צולמה בתחנת המשטרה בנצרת על רקע דגל ישראל וגם בתוך תא המעצר. שני הצילומים הופצו בתקשורת וברשתות החברתיות. עבד אלהאדי העדיפה לא להתראיין לפרויקט. עו"ד עביר בכר, המייצגת אותה, אמרה: "התיק של מאיסה הוא כתב אישום נגד מדינת ישראל ומשטרת ישראל על כל ההתנהלות מתחילת המלחמה. הוא מסכם את כל התמונה. זו אינה תקלה, זה הקו. העיכוב, המעצר, ההשפלה, מופעי הראווה מול קומץ מתלהמים שהגישו תלונות. כל האזרחים שהגישו תלונות אונליין והובילו למעצר השני לא הגיעו לבית המשפט. אני רוצה להראות שהם לא ראו אף פוסט, רק התלוננו כדי להשפיל. אין למדינה שום הוכחה שמאיסה ידעה במה מדובר כשפרסמה את מה שפרסמה. מכיוון שהיא נעצרה פעמיים אפשר להראות שבפעם השנייה לא היה שום קייס, אפילו לא כדי לעכב, ושכל הפעולות נעשו בתגובה למסע הסתה ברשת. "ניהלתי מערכה משפטית כדי לדעת מי צילם את שני הצילומים. רציתי לדעת איך מצלמים עצורה ומפרסמים את הצילום. צריך לחקור את האנשים. כשהאגודה לזכויות האזרח פנתה בזמנו, טענו שזו תקלה וההנחיות חודדו. חשוב לבדוק מי צילם, כדי להביא את זה לבית המשפט ולהראות שהתיק רצוף תקלות ושכל המטרה היתה השפלה, גם דרך התמונות האלה. בהתחלה אמרו שלא יודעים מי צילם (את הצילום בתא; א"ז), ובהמשך אמרו לנו שלא מצליחים לאתר את הצלם. בסוף אמרו שאלה לא היו שוטרים, אלא מילואימניקים שהיו בתחנה, ואת הצילום עם הדגל צילמה שוטרת. "זו השפלה מכוונת, לא מקרית. הבסיס של מעצרים הוא שהם יתבצעו תוך שמירה על כבוד האדם. זה בן אדם חף מפשע, חזקת החפות מגינה עליו ועל כבודו, ולכן לא מפרסמים שם (של עצור; א"ז) במשך 24 שעות או אם התקבלה החלטה להאריך את מעצרו, וברור שלא משפילים עצור, לא מצלמים אותו כבול בבית המשפט או בתוך תחנה".

אליסון ראסל
מסקוטלנד, אקטיביסטית בלגית-בריטית, מורה לאנגלית
ראסל נעצרה בנובמבר 2023 בגדה המערבית, במהלך הריסות בית בדרום הר חברון, לשם הגיעה לפני 7 באוקטובר לנוכחות מגינה. היא נחקרה ביחידה המיוחדת שהקים בן גביר לטיפול בפעילי סולידריות בינלאומיים. לאחר יומיים במעצר, היא אולצה לעזוב את הגדה ולעלות על טיסה. לפני גירושה מהארץ, שוטרים צילמו אותה על רקע דגל ישראל, ואחרי שעברה את הגבול השר בן גביר פרסם את הצילום וכתב: "ממשיכים במדיניות אפס סובלנות לטרור! הלילה גורשה מישראל תומכת הטרור הבלגית שתמכה בנאצים מחמאס ברשתות החברתיות ונעצרה בעבודה נחושה של ימ"ר ש"י. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. כל הכבוד למשטרת ישראל!" ראסל מספרת: "העיסוק העיקרי שלנו בגדה היה ליווי, חיים לצד אנשים שהיו תחת מתקפה ישירה של מיליציות מתנחלים, בתקווה שעיני העולם – ותוספת של כמה אנשים – יאטו את ההתקפות האלה, שחלקן בלתי חוקיות גם לפי החוק הישראלי. במהלך הריסת בית בשעב א-בוטום, הגיעו שוטרי מג"ב והחלו לבקש מאנשים תעודות. ברגע שהגשתי את הדרכון שלי, הבחור שקיבל אותו התלהב ואמר: 'תראו מה מצאתי, היא לא ישראלית!' אני חושבת שמישהו ראה איזו תמונה או כתבה חדשה שפורסמה עלינו עם תמונות. "נלקחתי למעלה אדומים, ושם בילינו שעות ארוכות בזמן שהם חיפשו בפייסבוק והדפיסו דברים שתרגמו בעזרת גוגל טרנסלייט. מה שהטריד אותם יותר היה הקשרים שלי עם 'טרוריסטים' שפגשתי. השאלות היו, למשל, על השתתפותי בהפגנת תמיכה באסירים של נשים מול בניין הסהר האדום ברמאללה. "בתמונה ההיא (שהפיץ בן גביר; א"ז), אני עם התרמיל שלי – כנראה הייתי כבר במרכז מעצר, אחרי שהחזירו לי את החפצים שלי. אז אני חושבת שהתמונה צולמה רגע לפני הגירוש שלי. זהו מנגנון תעמולה – ניסיון להציג באור שלילי את מי שמתנגד. הדבר הברור כאן הוא שהממשלה הנוכחית בישראל עושה בדיוק את מה שרבות מהממשלות האירופיות עושות – 'אתה מתנגד לנו? אתה טרוריסט'. ממשלות אירופה פחות בוטות בכך, אבל זה אותו עיקרון. ככל שהם מפיצים יותר שקרים על מי שמתנגד להם, כך הם מתחזקים, וכך אנשים יותר מפחדים להתנגד. "אני מדברת עם אנשים שמפחדים לפרסם את תמונתם, שמפחדים שיתייגו אותם כ'טרוריסטים', 'שמאלנים מטורפים', 'לא אמינים', רק כי הם אומרים שהם מתנגדים לרצח עם. אני רואה את זה אצל סטודנטים שלי, במקום העבודה שלי בוונציה, אנשים אומרים: 'אסור לנו לדבר בעבודה על מה שאנחנו רואים בטלוויזיה, אסור לנו לומר בפומבי שהממשלה שלנו, ממשלת איטליה, עושה מעשה שלא ייעשה. איזו דמוקרטיה זו?' "אז כן, הכל חלק מהשתקת האופוזיציה – באמצעים חוקיים, בשקרים, במניפולציה של מידע או באמירת שטויות מוחלטות. זו אותה תופעה ברמות שונות, של השתקת מתנגדים והפחדת אנשים. שמעתי על אנשים בעזה שנהרגו כי העלו פוסטים בפייסבוק, על פלסטינים וערבים אזרחי ישראל שנעצרו על דברים שכתבו בפייסבוק, אז חשבתי שיש לי מה לומר, שהדברים האלה חייבים להיאמר, ולא חשבתי שיהרגו אותי על זה. אם אנשים אחרים נהרגים על כך, יש לי חובה לספר על מה שראיתי, לשאת עדות, כי אחרים אינם יכולים. ואני עדיין עומדת מאחורי זה".

מ' ול'
מגרמניה, סטודנטים ואקטיביסטים
מ' ול' נעצרו באוקטובר 2024 בא-תוואני בדרום הר חברון, בזמן שליוו את משפחת הורני באדמתם הפרטית. הם ביקשו להישאר בעילום שם, למען ביטחונם ומחשש להשלכות משפטיות בגרמניה. אחרי מעצרם הם נחקרו על ידי היחידה שהקים בן גביר לטיפול בפעילי סולידריות. הם בילו כמה ימים במעצר ואז אולצו לחצות את הגבול לירדן. לפני שחצו את הגבול שוטרים צילמו אותם, וזמן קצר אחרי שגורשו, השר בן גביר פרסם את הצילום עם טשטוש פנים, וכתב: "2 אנרכיסטים תומכי טרור בעלי אזרחות גרמנית – נכנסו בערב ראש השנה ליישוב חוות מעון בדרום הר חברון הפריעו והתעמתו עם חיילים. צוות מיוחד שהקמתי במשטרת ישראל מיד עם פרוץ המלחמה, פעל בנחישות ובמהירות לעצור ולגרש אותם דרך מעבר אלנבי, ולפעול שלא יוכלו להיכנס לשטח ישראל בשנית. רק ככה זה עובד!". ל' מספרת: "הכל התחיל כשחייל-מתנחל ניגש אלינו וביקש את הדרכונים שלנו. לא מסרנו אותם מיד. שאלנו אותו – 'מי אתה בכלל? אתה חייל? יש לך סמכות לעשות את זה?' הוא חזר על הבקשה, ואז פשוט התחיל לקרוא לאנשים. הגיעו חיילים, לקחו את הדרכונים שלנו, החזירו אותם ונראה כאילו הכל בסדר. אבל אז הגיע מתנחל שהיו לנו כבר מפגשים איתו, ואמר להם משהו על רמאללה. הוא המשיך להתעקש, וגם רצה לראות שוב את הדרכונים שלנו. הרגשנו שהוא מסית אותם". מ' ממשיך: "בסופו של דבר האשימו אותנו ב'הפצת תוכן תומך טרור' ברשתות החברתיות או משהו כזה, וזה היה קשור לצילום שלנו בהפגנה ברמאללה. זו היתה התמונה שהמתנחל זיהה, והיא כנראה נלקחה מסרטון שפורסם בפייסבוק של הבחור שנאם שם. הוא העלה תמונה של כל האנשים שעמדו שם בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו, שלא היו לו הרבה עוקבים או לייקים, והם איכשהו מצאו את זה והשתמשו בזה כהוכחה נגדנו. "אני חושב שהתמונה שלנו צולמה ממש לפני שגורשנו, במעבר אלנבי. עשינו את כל תהליך המעבר, ובזמן שחיכינו שם להחזרת הדרכונים שלנו – כי רצו לבדוק אותם או משהו כזה – פשוט ישבנו שם, ואז פתאום קצין משטרה ניגש אלינו. הם צילמו אותנו כמה פעמים, אבל התמונה הזו, שבה אנחנו רק מחכים, היתה היחידה שפורסמה. ל': "הוא גם אמר לנו להסתכל ישירות למצלמה. התמונה פורסמה באותו יום, גילינו את זה כשהגענו לעמאן, ומישהו אמר לנו: 'ראיתם? בן גביר פרסם את התמונה שלכם!'" מ': "זה היה כל כך אבסורדי. המחשבה הראשונה שלי היתה, איך התמונה עברה תוך שעתיים משוטר למשרד של השר לביטחון לאומי. כנראה שיש להם קבוצות וואטסאפ שבהן הם מעבירים הכל. האמת, די שמחתי שטשטשו לנו את הפנים, כי זה באמת היה יכול לגרום להשלכות". ל': "במיוחד בגרמניה, האנטי-דויטשה שם עושים כמעט אותו דבר כמו המתנחלים – הם אוספים תמונות של פלסטינים ושל אנשים אנטי-ציונים, ומפרסמים תמונות מהמקומות שבהם אנחנו נפגשים עם אנשים. ויש גם תקיפות. אני מרגישה שזה כמובן נועד להפחיד אנשים, לכוון אליהם אישית, להראות ש'אנחנו רואים אתכם הבינלאומיים'. ובעיקר עם כל מנגנון המשטרתי הזה, המטרה היא שנהיה על הכוונת, שנעמוד באור הזרקורים ושירדפו אותנו". מ': "אני חושב שהמטרה העיקרית היא להרתיע פעילים חדשים. זו עוד דרך של עינוי פסיכולוגי – להפעיל לחץ על אנשים דרך חשיפה פומבית. במקרה שלנו זה לא ממש עבד, אבל אנשים שלא היו בפלסטין עדיין או ששוקלים לבוא יראו את זה, ואולי יחליטו לא לבוא בכלל, וזה בדיוק מה שהם רוצים להשיג".
פנינו למשטרת ישראל וללשכת השר גביר בבקשת תגובה. התגובות יפורסמו אם וכאשר יתקבלו.
תודה לבכר זועבי על הסיוע בהכנת הכתבה.
קישורים והפניות
ד"ר מאיר ברוכין
מאיסה עבד אלהאדי
אליסון ראסל
אינתיסאר חיג'אזי
עו"ד סרי חוריה